אני יושב לי במרפסת
משחק תופסת עם היתושים
העננה פתאום נושקת...
>>>>>>>>>>
אם היה לי זמן להתעורר נגיד מאוחר מאוד
אולי הייתי אומר את מה שיש לי להגיד
אבל אני לא אגיד ואת תצטרכי לנחש לבד
כי יש לי דברים לעשות חוץ מלאונן על זיכרונות
>>>>>>>>
אם היה לי זמן להתקלח כמו בן-אדם עם סבון וקצף
מה הייתי משאיר אחריי מלבד שערות
ארומה של מי זיעה וזרע
כינים לרוב
אני לא מתיימר להבין מה קורה לי
אין לי מספיק חומר לזה בוורידים
אבל כשאני מרגיש שנגמר לי
אני עדיין לא יודע לאן העננים שטים
>>>>>>>>>
הם מדברים וטוב להם, ככה הם לפחות אומרים
"מה שאתה צריך הוא זיון טוב בתחת," הם אומרים וצוחקים
אבל הם זמניים כמו כולנו, גם כמוך וגם את
וכל הזמניות מתפרשת על מעגל רחב שלא נגמר
הוא אומר שטוב לי, אבל אני לא יודע ל-מה הוא מתכוון
"אני לא צריך את זה," אני אומר והולך לחרבן.

גם אני בן-אדם כמו כולם, תתפלאו
גם אותי מנסים להרוג, גם לי יש שונאים,
אתם לא מתפלאים
שינה וקימה מתוך בערות מחשבה
כולם קופצים בראש כמו פופקורן
על כל פיפס עושים חגיגה בתכניות הרדיו והטלוויזיה,
שחס-וחלילה הציבור לא יחשוב בעצמו
אני לא נהנה לכתוב את כל השטויות האלו,
אבל אין לי משהו יותר טוב לעשות
בטח שהיו רוצים לראות אותי מתחת לאדמה כדי שיוכלו לבכות עליי
למען האמת אני בכלל לא רוצה להיות כאן,
ואני לא אבדני ולא בדיכאון
טוב, נדבר על זה אחר-כך, היא אומרת,
עברו חמישים דקות
כבר עברו חמישים דקות?
איך הזמן עף כשנהנים
אין כמו לתת לקוסית עובדת ציבור,
לזיין לך את הנשמה ולהפשיט אותך מ-כל הגנה
זה זיון מוחי נפשי
הנשמה מגיעה לאורגזמה כל פעם מחדש,
האם גם הנשמה שלך, עובדת סוציאלית יקרה?
טוב, נדבר על זה אחר-כך, היא אומרת.