יפעה הדר / נגיעה |
הלב פועם, מרגישה אחיזה
ואז נפלטת בחזקה.
שואלת עצמי את השאלה
אוטמת אזני במודע
מאוננת כדי להירגע
מה קרה שם? מה כבר היה?
קרעי זיכרון צפים בחלל
חוברים לרגעים וניתקים בבהלה
אני אהובה אני אהובה
רגע... זה כבר היה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|