מתפתל בצינורות הרחובות החמים
מעל שמש קופחת כמו שדות בוערים
מנסה בקושי למצוא טיפת נחת בסיגריה בוערת בפה
קצת נחמה, קצת עשן, תנו מנוחה, אנשים!
רחובות של מכוניות מתפתלות,
ואני איש של סוליות נמסות
על מדרכות האספלט הלוהטות
רציתי לקחת קלונקס כדי לחשוב
רציתי להרטיב את הבפ'נוכו של הגוף במעט שתייה קרה
אבל החך צורב והלשון יבשה כמו קרקר
העיניים כבר לא רואות טוב
שמש על העיניים, צל ובוהק אור מתחלפים בבלינק
כמו כנפיי פרפר ענק, בלתי נראים, מרחפים לוהטים,
מכים גלי חום על פניי
אולי ברז, אולי של גינה, אולי לשתות ולשטוף את הפנים
מה הוא אדם הנודד ברחובות הלוהטים
מכוניות פח לוהט, תנורי כבשנים, חולפים בכבישים
אנשים עם בגדים חמים מדי, אנשים שצריכים להיות רשמיים
טינופת בסוליות ומתחת לעיניים, טינופת מסביב לצמיגי המכוניות
ומישהו עם חיוך פרוע ושיער פרוע מרים גיטרה, מנגן ממה שנשאר
משני מיתרים קרועים
החיוך הדביק המטורף שלו נדבק לי למוח מאוזן לאוזן
אני לא יכול להקיא את הריח, רק להזיע צימאון. |