|
מִשְׁנָה לַשָּׁנָה
זֶה מִתְקָרֵב יוֹתֵר
חוֹדֵר בֶּעָצְמָה
לֹא מְדַלֵּג עַל שׁוּם אֵיבָר
הַכֹּל מִתְהַפֵּך מבפנים
ומשפריץ
בֶשֶּׁטֶף שֶׁל דְּמָעוֹת
אוטוטו אַתֶּם שם
בְּעֶצֶם כֻּלָּנוּ
בְּמִפְגָּשׁ חֲזִיתִי עִם הַפְּחָדִים
הַטְּמוּנִים בַּסִּפּוּרִים הניבטים מהמרקעים
מִבָּתֵּי הַשִּׁירִים
הַמְּדַבְּרִים אֶת קוֹלָם שֶׁל הַחַיִּים
הַמְּחֻבָּרִים בנימי נִשַׁמְתֶּם והווייתם לַמֵּתִים
נוֹתָר רַק לְהַדְחִיק ולהתנתק
לְקַוּוֹת וְשׁוּב לְקַווֹת
לְבַקֵּשׁ בֶתְּחִנָּה
לשאת עוֹד תְּפִלָּה
לֹא לָהָפוךְ לִהְיוֹת חֶלֶק מֵהַסְּטָטִיסְטִיקָה-
"מֵהַמִּשְׁפָּחָה"
יום הזיכרון 11.5.16 |
|
|
"כובע לראשה היא
חבשה/ ובגדים
לגופה היא לבשה/
מה היא הסתירה,
אותה האישה?"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.