סרקסטית מדומה / תהיות בנעלם |
איך מסבירים לרגש שאסור לו להתפרץ,
שאסור לו להתבטא
שישכח מהרצון שלו להתממשות
שיעזוב ויחדל מלהתקיים?
איך חושבים בהגיון,
באי של חוסר שפיות
באי שקט מוחלט
בבליל של ניגודיות וסתירות?
איך פותחים דף חדש,
כשהישן עדיין מתדפק על הדלת
כשהקודם לא נסגר
כשזה נעלם אך לא תם?
איך נושמים מתוך המחנק?
איך צועדים קדימה כשהכול מושך אחורה?
איך האמת יכולה להמשיך להתקיים בים השקרים?
איך נשארים חזקים מול תעתועים?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|