סתם אחד / פשר הזמנים |
בזיו חומה, עוטפת ומכילה.
שעות הלילה כסיפור עלילה.
כלבים כבר אינם נובחים,
נמים הם לקראת אור שחר,
לעת קריאת הגבר, יעירם בסער.
אנו היודעים פשר הזמנים,
בציפייה דרוכה לבאות,
יפי הזריחה, יחדיו לחזות.
עד תעצמנה שמורות עינינו,
בחדוות אלומות הזמן -
לנו נמסר למשמרת
עולם, ולא ייתם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|