מדבר, מדבר, מדבר,
תפסיק כבר לדבר ותעשה משהו עם עצמך
כל הזמן דינג-דונג, דינג-דונג
עכבישים יורדים כבר מהקירות
אפילו הפה בוער מרוב שתייה
אהבות לא יחוללו לך כמו רקדניות בטן
אין לך זמן לאהוב על באמת, כי אתה מאוד עסוק
הנה נפתח צוהר, היכנס פה
החיים זה לא מנגל, ים ופיצוחים מול כדורגל
המוחות הגדולים לא היו כבולים לדפוסי מחשבה
הם למדו לזהות הזדמנות בכל דבר קטן,
ושום-דבר לא היה מובן מאליו
יש כבישים רצועות לכל אורך ההיסטוריה והעולם
וכולם דוהרים עליהם עד שמתים
מה יש לך לעשות כאן חוץ מלהגשים את עצמך?
לא תרצה לחיות כמו עבד בתקופת החיים שלך
פתח צוהר קטן, ועוד אחד, ועוד אחד,
עד שהעולם ייפרם לאורך ולרוחב
וכל דבר יהיה וואו, כי לא ראית אותו קודם
אל תפחד אם זה יכאב, אל תפחד מהתחושה כאילו אתה משתגע,
ארבעים שנה במדבר זה לא צחוק.

אתה מדבר איתי כמה טוב לי
אבל לא טוב לי, לא
כי אתה בא לי וחונק אותי
ואין לי עצבים לשיבושים שלך
אתמול בערב היה יפה
נהניתי מהשמש בחצות הלילה
וכולם היו שמחים וידעו לדבר,
דיברתי כמו משורר
והיה לי זמן לכל הטענות והמענות,
וגם היה לי זמן לכל התשובות והפתרונות
ואחר-כך ישנתי כמו תינוק עם עיניים פקוחות
כי ראיתי הכול, ראיתי הכול
בלי לראות, גם בלי לשמוע
את כל החלומות בסל קניות עם פירות
פירות, לא פרות
בריכה, לא ברכה.
>>>>>>>
איתה, לא אתה.