איך זה קורה
שהסרט שלך מוקרן
ואת אפילו לא יודעת שהיית באודישן,
שאין לך מושג שליהקו אותך
לשחק תפקיד בחיים של מישהו אחר,
ששיחקת בגבורה
שהרגשת ונתת להרגיש
שחווית וגם נכוות.
מה תעשי כשהמציאות שלך תעלה על כל דמיון
ותביני שחוקי היסוד בהם האמנת
נעלמו לפתע מחייך,
מישהו מילא לך מנהרות לב
ובאותה נשימה חפר לך תהומות נפש
סדק לך חומות מגן,
השאיר אותך על החוף מדושנת בהבטחות
ובאו הגלים כיסו ומחקו הכל.
איך תוכלי לפסוע שוב במסלול חייך
זה שהיה מובן לך,
איך תסתכלי לאחר בעיניים ותוכלי להאמין
איך תצבעי את הימים שוב בשלל גוונים
כששחור לך, שחור לך מבפנים.
חשבת לתומך שאין יותר רוע מהרוע הקיים,
שגם החולה מבריא לאטו,
שהשבור מתאחה יום אחד
שהזמן מרפא את הכל
והנה ברגע הזה, בעודך לבושה בשמלת הלם ובנעלי מלחמה
את מוצאת את עצמך תוהה
האם יש מרפא לרע החדש
מתי תגמר המלחמה והשקט והשלווה יתפסו את מקומה? |
