על צוק,
אני ואתה - כבר בני חמישים,
ים המלח משמאל,
הוואדי, סדק עמוק, מימין.
שריקה של ציפור,
גם אנחנו שורקים.
מולנו בורדו פרגים,
מטיילים באים והולכים.
אנחנו מניחים כף רגל
לפעמים כף יד,
בוחרים צוק חדש ויושבים.
צעד אחד לא זהיר...
לו ידעתי,
הייתי לובשת חצאית רחבה - פעמון,
פושקת רגליים,
הופכת צדדים.
ים המלח צף מימין
הוואדי כמו בז
עולה , יורד, צולל משמאל.
מול מבטי הפרוץ,
חולפים
לא היו אפילו חולמים
שזה מה שאנחנו עושים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.