מרים אותי על הידיים, אני בעננים
מדליק מנורות של כוכבים
>>>>>>>>>
דקלים נעים ברוח החמה,
צל וגשם וטיפות כפור
ברזלים בשיניים ושיטות שבירה
אני מתאמץ לא להישבר אתה
אנרגיות קוסמיות, חבצלות טורפות
שיניים מתגלגלות על משפטים שבורים
משאיר בי סימן, הנבלה הקטנה
לא מכסח כמו שצריך, משאיר גוויה רקובה
מארגזים של שלכת יצאתי לעוף
לטמון את הזרעים שינצו לבבות
אבל האוכל לא מספיק, והתנאים בזויים
מניחים אותי בצד כמו שק אשכים
אהבות כאלה זה דבר שבשגרה,
כשאני שובר לך כל יום את הצורה
אבל את לא מתלוננת, למעשה את אוהבת,
מריעה מחיאות כפיים לכל סטירה
למרות זאת אין לי מנוחה
אני נע במסילות צרות, במבוכים פתלתלים,
בלי שום אחיזה איתנה שתייצב את צעדיי
"לא לשם!" צועק לי תמרור עצור
ואני מתמרן בתוך הדרכים
העיניים לא רואות אותך טוב כמו פעם,
אני מתעוור
מ-צל של ספק - הפכת לצל קודר
מפליק את השיגעונות שלי לאבני מדרכת
שכחתי את הסיבה בגללה את מתמסרת,
הלו האהבה בעפר צועקת.