האיש הזה מביט בי,
בעיניו החומות.
מזיל דמעה, משתנק וממצמץ.
מסדר חגורתו ההדוקה, בין לולאות מכנס הג'ינס.
האיש הזה מסתכל לעברי,
אני משיב מבט, לא מבט.
לפתע,
בלי שום אזהרה, נופל ומת.
האיש הזה היה והוא איננו עוד.
לזיכרוני, לעת עתה נותר לי מבטו,
השאיר בי חותמו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.