יום אחד הוא משאלת לב, הוא הסרגל על פיו אנו חיים , הוא המטבע
היקר ביותר בו אנו שוכרים. הוא המטבע חסר הערך , שערכו לא
יסולא בפז. הוא שגרת חיינו ומשאת ליבנו
היינו רוצים לחשוב שאנו יודעים עליו הכל אך עדיין איננו
יכולים לו. לא בלעצרו ולא בלהאיצו אם כי יש שיעמוד הוא מלכת
ויש שייעלם ולא נדע כי בא אל קרבו.
יש שאוהבים את תחילתו , ויש המצפים לקיצו. יש הבאים בו ויש
הבאים אליו כך או כך הוא חלק מכולנו באהבתנו ובשנאתנו אותו.
הוא אמונתנו " ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד."