אני הולך לישון, כל יום, כל יום
אני יישן גם ביום, ובלילה, כל יום
אני חולם חלומות, טובים, רעים
אני הולך לישון כי אני עייף,
אני לא יודע איך התעורר
>>>>>>>>>>
אני סופג את השקט ואת החשכה,
כמו עירוי לתוך נימי נפשי
אני שוחה בבריכה חשוכה,
ושקט נצחי בתוך המים, ומחוץ
אני נאבק על עוד נשימה,
על עוד הלמת דופק, על שבריר שנייה
אני מחפש את עצמי, אם אני יודע איפה אני,
למה אף-אחד לא מראה לי אותי,
קשה לי להיות מי שאני,
קשה לי למצוא אותי
בין כל שכבות הלב, בין שכבות האיפור והבגדים
בתוך המערות שמהן אני נכנס ויוצא,
בין כל הטיפוסים הלא מוכרים
קשה להיות אני, מתגלגל ברחובות,
תוהה לגבי אנשים שתוהים עליי
אנחנו תמיד שופטים אותם לכף חובה כמעשה מגננה
אני יישן שפוך, אני מתעורר מזיע,
זיעה קרה של חלומות מסוייטים שלא התייבשה על העור
אני מאבד חזיונות, אופקים, מחשבות ודמיונות,
ונאבק ומחכה שהם יחזרו,
אי-אפשר להחזיר אותם בכוח
אני מתפלל בבריכת דם נפשי לשלוות רוחי,
לגאולת נשמתי
מתי תבוא מנוחה אל לבי,
מתי, אם יש דבר כזה בכלל.