בתור הסופר המדופלם שאני, אני צריך להתגלח! אני צועק עליה.
קקי, אתה קקי, היא מחזירה, ואוספת את הטישואים המשומשים
מהשולחן בסלון, 'סתכל איזה באלגן אתה עושה, איזה לכלוך, אתה
מתנהג כמו חזיר. אני לא יכול להיות חזיר, אני עונה לה, כי אני
סופר מדופלם, וסופר מדופלם לא יכול להיות חזיר, כי הוא סופר
מדופלם. קקי, קקי, היא אומרת, ואוספת גם את הטישואים מהרצפה,
כל הבית מלא במוחטה שלך, יא מגעיל. לסופרים מדופלמים יש מנהגים
משונים, אמרתי לה, מה, לא שמעת? למשל צ'רצ'יל... צ'רצ'יל לא
היה סופר! היא קוראת בתרועת ניצחון, וזה מעיד כמה אתה מטומטם
שחשבת שהוא סופר, מה שמשאיר אותנו עם המסקנה שאתה אהבל, ולכן
מבטל מ-כל וכל את האפשרות שאתה באמת סופר אמתי, ועוד מדו-פ-לם.
את טיפשה, את לא יודעת כלום, אני כותב ספרים כל הזמן, קראתי.
איפה הם? היא שאלה. אצלי בראש, עניתי. יש לך ספרים בראש? היא
שאלה בלעג. כן, גברת אורן, יש לי ספרים בראש, ואני עובד קשה
כדי לכתוב אותם, לפחות שעתיים בבוקר ושעתיים לפני השינה. אני
רוצה לראות אותם, היא אמרה. אי-אפשר, אמרתי, הם בתוך הראש. אז
אני אוציא אותם, היא אמרה והביאה את הפלייר. משוגעת, את לא
רואה שאני סופר מדופלם? את צריכה הוכחות? הספרים כתובים בצורת
קבצים במוח שלי, אמרתי, את לא תמצאי שם ספרים עם דפים, כריכה
והכול. אה, לא? היא אמרה, אז בוא נחבר אותך למדפסת ונראה מה
כתבת. זה בתהליך ייצור! שאגתי. את לא יכולה לחבר מוח למדפסת,
טיפשה, לא ייצא כלום. אז למסך? היא שאלה. לא! צעקתי, את
מטומטמת! את כל-כך מטומטמת! למה התחתנתי איתך?! כי היית חרמן
ורצית לזיין אותי כל לילה, היא אמרה. הייתי טיפש, אמרתי. ברור,
היא אמרה, אז איך גברים מתחתנים? חוץ-מזה אתה לא חכם יותר
עכשיו. לכי תנצלי את הזריחה לקרוא ספר שירה! קראתי לה. הו...
היא נעלבה, עכשיו פגעת בציפור נפשי. אני לא קוראת שירה, אני
קורעת לך את הצורה! |