[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
לפנות בוקר

ונרדמתי, כשהוא העיר אותי
ואמר לי בואי, אל תפחדי מהחשכה
אל תפחדי מחוסר-האונים, מנזילת המחשבה
קחי את היום כמו גוש אור, ועשי אותו למנגינה
ואני בכיתי, כי באמת הייתי חלשה
הלו רק נרדמתי, והוא מעיר אותי ללא בושה
ואכן היום זרח, אבל העייפות עדיין רבה
ואני רוצה לצעוק שמגיע לי פסק-זמן מ-כל ההמולה
אבל הוא את ידי לקח,
והוביל אותי אל החלון
האור בער, האור היה רך
כמו כפור
וראשי הלך לאיבוד בריק היום הגדול,
שמתוך שנתי שנדדה, נראה לי אומלל ושיכור
למה עשית זאת, שאלתי, מתייפחת ומנגבת את דמעותיי
כדי שתראי את חייך, כמה אצילות יש בהם,
כמה אומללות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
וכשאני אעבור 18
זה אומר שלא
יאנסו אותי
במוניות?

בת של אמא, תוהה
על המציאות
המעוותת של אמא
שלה


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/3/16 20:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה