אתה יורד במדרגות... אתה רץ
להספיק לתפוס את מונית הכסף, מונית הזמן
ואני עומדת בחלון וצוחקת, צוחקת,
כמה אתה מטומטם
אני הכנתי לך מאכל לא טעים,
ואני ידעתי שתאכל, ותאכל עד הסוף,
למרות שזה לא טעים
וגם תגיד לי שזה מאוד טעים,
למרות שזה לא טעים
אני הכנתי לך מאכל לא טעים,
וידעתי שתאכל הכול ותשקר שהוא טעים
אני מבינה שהצבא דפק לך את הראש,
ואתה חושב שגבר צריך סביבו בנות
אני מבינה שאתה חושב שהחיים זה משחק,
ושעם קצת ערמה ותחכום תשיג כסף וזיונים
אני נותנת לך לשחק, אבל אני לא משחקת לפי הכללים,
אני מנצלת את זה שאתה משחק לפי הכללים,
ונותנת לזה לשחק לידיים שלי
כי אנשים כמוך, כשהייתי ילדה, חשבו אותי שרמוטה,
טיפשה, סחבה
עכשיו אני האכיל אותך ב-מה שהאכלת את אותה ילדה
אתה נהנה לשחק אותה אינטליגנט, נאור, משכיל,
אבל החיים עשויים מבפנים מקני צרעות
אני קן הצרעות על הענף שאתה יושב עליו...