מי מוצץ אוויר בקשית, ולמה הוא עושה את זה
אולי הוא מטורף, או שפשוט נגמר לו האוויר,
והוא משיג אותו בדוחק
מסתכל בין מוטות הקליע הקטנות, המעוקלות,
מותח את הגומי, ויורה אבן קלע ישר לפוני
אבן ים חלקה וחזקה, שיכולה לעשות למישהו חור בראש
אני מסתכל עליו, והוא סתור שיער, ובעל מבט מטושטש, בוהה
הפנים שלו מוכתמות בהרבה קפה, והשפתיים שלו מביעות אכזבה
הוא יושב באי של מילים, ושואל מה לעשות אתם,
כשהם מתנחשלים אל חופי חייו היבשים
שכח את התכניות, שכח את החזון,
שכח את שרטוטי הארכיטקט וההנדסאי
המגדלים שלו בנויים מחוטי תיל,
חלולים ונוטים להתעקם, ובעצם הם קווי מתאר בלבד
מי שמסתכל רואה את היד המרפרפת על מישור הריסות חייו,
שם צועקים הגמדים הקטנים חוטבי העצים,
והפיות החוצפניות שלבן טוב ומלא קוצים
יכול היה לנוח שם שעתיים, שנתיים, שני עשורים,
(וזה אכן מה שהוא עשה לזמן מה,)
אבל הוא ממהר לגדל איזה פרח, או להרוס איזה מגדל,
או לחקור איזו טירה עתיקה, או לסייר באיזו שכונה מוזרה
אין צורך שיצחקו עליו, הוא צוחק על עצמו,
אין צורך שיבוזו לו, הוא בז לעצמו.