אין לי כוח אין לי
כך אני אומר, והולך לנגן בפסנתר
אבל אתה מרשים אותי בחוסר הכוחות שלך
הרפיון שלך כל-כך מעורר הערצה
הרפיסות שלך כל-כך נוגה
כמו שמש שתלויה מעל אופק ההר
בזמנים כאלה אני מחזיק חזק-חזק את עצמי מעל למים
ההערצה העיוורת שלך לביונסה לא מוסיפה לך בכלום
אתה יכול לכתוב מלא שטויות,
ואחר-כך לנסות לתת להן משמעות
ואתה יכול גם לתת למי שקורא לתת להן משמעות בעצמו
מה אתה בוחר?
אני חושב שאני בחרתי מזמן
השמש שוקעת, זורחת, שוקעת, זורחת,
אבל מתי שהוא היא איננה
ומתי שהוא היא תלויה באמצע השמיים
ומתי שהוא אני נאבק על בקבוק השכר
נותן לשמש ששורפת לרדת עליי
וכשאני במיטבי אני חרא
האדונים הולכים לצד הכביש עם הכלב הגדול שלהם
שיער ארוך באמצע הקיץ... קצת קשה להסתדר
קרחת הופכת לאיש שנעץ בך מבט מוזר
והרבה ויטמינים ומשככי כאבים
הרוקחת כבר יותר צעירה ממך...
אני יושב באמצע הגל על כיסא בים
ודגים שוחים לי בין הרגליים
דגי פירנה מתקרבים, למה אתה לא קם?
הם אוכלים לך את הרגליים, ואתה יושב על הכיסא,
וממשיך לשיר לכל מי שלא שומע או ש-כן
אוי, הכאב - אתה שר בגרון ניחר
כמה ענוג הוא הכאב כשאתה הופך אותו לשיר
אתה עומד על ספסל בירושלים ומנסה לראות את הים
אני רואה את הים, אתה ממלמל
השער שלך מתפרע לכל עבר, ונאחז בעננים
ואתה מנדנד את עצמך עם השער והעננים ישר לתוך הים
קרחת יער והאדמה הפוכה, פה קברו אנשים
משחק תופסת בין העצים עם עצמך,
משחק עם פרפרים
ודלת העץ חסומה ואין את מי לראות
רק את האיש הזקן שכותב אותך.