סלחו נא לי, חבריי הטובים, על היהירות שהיא מנת חלקי
הרי איני אלא אבק ברוח, גרגיר אבק ברוח, ותו לא
על כן אספר לכם, חבריי הטובים, איך השתכרתי היום,
כי לבי דאב מצער ויגון
את בקבוק השכר קניתי אצל אבי הטוב, שהוא באמת אדם טוב,
ויקר לי מאוד, אף קצת מרחוק
קודם לכן התבשמתי בבקבוקי בריזר אבטיח קטנטנים,
אך הם יקרים, ותכולת הבקבוקים דלה
לכן קניתי את יין חרמון, מהסוג המתוק, יין לבן מתוק,
והבחנתי שהוא מכיל 6 אחוז אלכוהול,
שזה לא הרבה, אך בכל אופן לא חפצתי בהרבה,
אינני שתיין גדול מטבעי
שכחתי מה רציתי לכתוב...
סלחו לי, אך ייתכן גם כן כי בכלל לא ידעתי עוד מלפני ולפנים
בכל זאת אפצה ואומר שאני נהנה לכתוב בשפה מיושנת כשאני מבושם,
ועל כך בוודאי יסלחו לי כל קוראיי

שלומות, ושהאל יברך אתכם ויהיה אתכם.