קראתי סיפור על עץ,
שנתן-  כל מה שהיה לו.
ועל חלום שהתנפץ,
כמו דלעת באמצע הלילה.

קראתי סיפור דמיוני,
על ילד שבא ונעלם,
ולפעמים - או כך נדמה לי,
שזה קורה גם לכולם.

קראתי סיפור על מלך,
שלבש בגד חדש כל יום,
וילד קטן באמצע הדרך,
צעק לו: המלך הוא עירום.

קראתי בתנ"ך  על ילד,
שיצא לחפש אתונות,
חזר הביתה עם כתר,
וגר בארמונות.

קראתי היסטוריה  על עם,
ששנים חיפש לו בית,
ומאז שחצה את הים,
אוחז יונה, עם עלה של זית.

קראתי סיפור על תרנגולת,
שרצתה מאוד לדעת-
אם היא לפני הביצה בשושלת
כי אחרת תהיה מופתעת.


השנה אתחפש לליצן, להצחיק את מי שלו עצוב,
או מתאגרף במשקל נוצה, שהודף את מה שלא חשוב.
אולי אהיה קוסמת , ואזכה באיזו הגרלה.
או רץ למרחקים, כדי להגשים לאחֵר משאלה.
אולי אהיה חזקה כמו בילבי-  ואחזיק צרות אחרים על כתפיי,
או פסיכולוגית- שתפתור את כל הבעיות ותשנס מותניים.
אולי כמו דוגמנית, אוביל את הדרך לשלום עולמי,
ואולי גיבורה,  שיורה בחץ בקשת, בטריוויה מקומית.
מי האמיץ- שיתחפש  לרובין הוד, וידאג לחלשים,
עם גרביונים ירוקים, וכובע קצת  טיפשי.
היכן הבמאי, שידריך את כולם בדרך להצלחה?
והבדרן שתמיד מצליח, להצחיק עם איזו בדיחה...
איך מתחפשים לתסריטאי , שמחבר את העלילה-
וכמו בסיפור בן המלך והעני, דואג תמיד גם להפתיע.
ובתחרות של תחפושות-  מי יזכה  במקום הראשון והשני
כי מבין כל המסכות שמסתירות, הכי קשה להיות אני.