עידית צור / תוחלת |
במקום בו אני מונחת
אם לא למקום כאב
ולא לרצח
על אחד המדרונות
של רחם, שלעולם לא יהיה
שוב יצרני.
במקום בו אני מונחת
על אחד המדרונות
של רחם צרכני
לאן לוקחים את האהבה
הצורחת, החורשת תלמים
ולא מנביטה אלא
מבט.
מאי 1994
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|