מור קריספיל / ולנטיינס |
שהבנת את היום הזה
מה מפריע לו
ולמה הוא חורק
ושתתקן אותו, או טו טו
מבעוד יום
אך הוא המשיך לחרוק
והזמן חלף
ואז חשבת
שתמיד הבנת עומק
ואהבה
ומילים שנכתבו
ושההוא שר לה, ומשתאה
כיצד היא מייצרת אהבה,
מלא כלום
אך זאת היא שכתבה לו
בתיסכולה
שלעולם לא תצליח, כמוהו
לאהוב ברגע, לרגע
כאילו האהבה היא לא כלום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|