עידית צור / זיוניוני שכל |
עניתָ.
צעקתי.
קול מנוע בתאוצה, מוסיקה,
קלאסית.
לא מזהה, לא שואלת,
ראש לחלון.
עצים נוסעים
בדים, בדים, נופלים
שתיקה נערמת ליד ידית ההילוכים,
קפל אחד על קפל.
כפל בדי בדים.
ואדי מילק יולי 1993
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|