הרחוב הומה והומה
העוברים הולכים וזורמים במורד

הולכים אל הכיף החן והריגוש.
לריגושים רגעיים וחסרי משמעות אך נעימים.
של קניות ופינוקים ועל ועל סתם
בוהים בצגים האישיים מבלי הביט קדימה...
ואילו אדם  אחד בתוך תוכו כבוי עצור..
עומד מן הצד ונותן לזמן לחלוף...
והזמן חולף ועמו עוברים ולא עוצרים
כל השאיפות
כל החלומות
כל התשוקות
הכל עובר ולא עוצר..
למה התשוקה לא עצרה לבקר?
למה העושר לא בא לביקור?
למה החמלה לא עצרה?
למה החן והאושר פסחו?
ושואלים למה לא הושטת יד להם