|
הרחוב הומה והומה
העוברים הולכים וזורמים במורד
הולכים אל הכיף החן והריגוש.
לריגושים רגעיים וחסרי משמעות אך נעימים.
של קניות ופינוקים ועל ועל סתם
בוהים בצגים האישיים מבלי הביט קדימה...
ואילו אדם אחד בתוך תוכו כבוי עצור..
עומד מן הצד ונותן לזמן לחלוף...
והזמן חולף ועמו עוברים ולא עוצרים
כל השאיפות
כל החלומות
כל התשוקות
הכל עובר ולא עוצר..
למה התשוקה לא עצרה לבקר?
למה העושר לא בא לביקור?
למה החמלה לא עצרה?
למה החן והאושר פסחו?
ושואלים למה לא הושטת יד להם |
|
|
למה לסימן שאלה
קוראים סימן
שאלה ולפסיק לא
קוראים סימן
פסיק?
זה הכל הקמץ הוא
והחטפתח במאפייה
מול הסגול, שנים
שהם יחד עם
הסימן קריאה
מנסים לעשות
מונופל, איפה
החולם כשצריך
אותו, אם הייתה
נקודה זה לא היה
קורה.
ערד עזמוביץ
בסלוגן לא קריא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.