אני?
אתה צוחק עליי?
נראה לך שאני מספר בדיחות?
אני, כל החיים שלי הם בדיחה אחת גדולה.
באימא שלי, נשבע לך, אני יודע שזה נשמע מוזר, ת'אמת אם אתה
היית מספר לי את זה, לא נראה שהייתי מאמין לך אבל אתה יודע איך
זה עם הגורל וכל החרטא הזאת, כנראה שאני הבדיחה של אלוהים ואם
אתה שואל אותי, היא בכלל לא מצחיקה.
לקח לי זמן עד שקלטתי את זה, ת'ה מבין רק בגיל 18 קלטתי שמשהו
לא בסדר איתי עד אז חשבתי שהחיים שלי רגילים, בחור נורמלי,
משפחה נורמלית, בית נורמלי, עד שיום אחד נפל האסימון, "בו'נה
איציק אתה חי בתוך בדיחה" ומאז, זה רק מחמיר, ת'מבין, יצחק הם
קראו לי, זה לא בדיחה זה?
בהתחלה בקושי שמתי לב לזה, כשזה לאט לאט החמיר עוד יכולתי
להתעלם מזה, אבל כשלילה אחד ישבתי בפאב של דודו ולידי התיישב
סוס שביקש בירה עם קש, אז כבר לא יכולתי לברוח מזה, שעתיים!
אתה קולט! שעתיים לפני זה, אמיר סיפר לי את הבדיחה הזאת, ומאז
זה רק מחמיר, לפני שבוע חיכו לי מחוץ לבית שני בריונים, אחד
רוסי, בוריס אני חושב והשני ג'וני, עשה עלייה מניו ג'רזי לפני
חצי שנה, תפסו אותי כל אחד ביד אחרת וגררו אותי ליום שלם של
בדיחות קרש, היינו במסעדה, בפאב, במונית, ואפילו טסנו במטוס
בסוף,  ת'ה קולט איזה סיוט זה? אז שאני יספר לך בדיחה?
אבל אתה יודע מה? נראה אותך מספר לי בדיחה שאני לא מכיר, אבל
בחיאת משה, בחיאת לא משהו מגעיל כי אל תשכח לאיפה זה לוקח אותי
בסוף.