- שלום לך, אני יושב ראש וועד הבניין, רציתי לברך אתכם על
כניסתכם לבניין כדיירים חדשים.
- תודה רבה, נחמד מצידך.
- נו, אז כיצד אתם מתאקלמים בדירה החדשה?
- לאט, לאט. תודה על ההתעניינות.
- נו יופי, אז שיהיה בהצלחה.
- רצית משהו?
- לא משהו רציני, פנו אליי שלושה שכנים וטענו שהם שמעו רעשים
מוזרים שבקעו מהדירה שלכם, רציתי מתוקף תפקידי כיו"ר הוועד
להבין מה קורה פה?
- שום דבר מיוחד, קצת משפצים.
- יופי, יופי. מה אתם משפצים?
- קצת צבע, מטייחים קירות ומחליפים בלטות.
- רגע, את מודעת לזה שבבניין זה יש בלטות לשימור?
- מה זאת אומרת בלטות לשימור?
- יש בלטות שאסור לגעת בהן.
- למה?
- כי יש בלטות שמונחות פה מיום הקמת הבניין מלפני כשישים שנה
ואנו מוקירים אותן.
- ואם לא מתאים לי להישאר עם הבלטות האלה?
- אין מה לעשות גברתי, הן זוכות להגנת הוועד.
- אבל הן סדוקות, שבורות ועקומות מישהו יכול להיפגע מהן.
- גברת, למה ללכת ראש בקיר?
- כל הסלון שלי הוא מגרניט-פורצלן אז באמצע תהיה תקועה בלטה
משנות החמישים.
- תהיי יצירתית,שימי על הבלטה משהו למשל, עציץ.
- תגיד לי, אתה נורמאלי?! לשים עציץ באמצע הסלון כדי להסתיר
בלטה לשימור?
- אז כלב, תקני כלב ותשכיבי אותו על הבלטה.
- אז עכשיו אתה מציע לי לקנות כלבים שיסתירו את הבלטות?
- זה לא  אישי גברת, זה תפקידנו כוועד. הבלטות חייבות ל השאר!
- תגיד, זה חייב להיות עציץ או כלב?
- לא, אנחנו גמישים בנושא.
- אז אם אשים מרצפת על הבלטה כדי להסתיר את הבלטה, זה יעבור.
- אני מעריך שכן, אבל אז תצטרכי לחרוט על הבלטה החדשה: "מתחת
לאבן זו שוכבת בלטה שלא היה לה תחליף".