|
נשבה בנו רוח
כעת היא הלכה
הנה בודדים נותרנו
אדמה אדמה אדמה.
ציפורים מרוטות נוצות
בשר ביכורים להקרבה
מתאם הגדר הדוקרנית
הנה פסענו בתיל.
שמות שמות לבטן הספינה
הנה המילים חקוקות שכחה
והייתה הארץ סובבת
שנה כיום דקה כנצח.
והיה הזמן פועם לאחור
שביל הדלתות הפתוחות
מתאם רקעי שמים
עלינו אז בסולם.
27.2.2016
12:18 - 12:11 |
|
בנעורי הייתי
מזיין דתיות
לאומיות.
הכי אהבתי איך
שהן צועקות
אלוקים כשהן
גומרות.
השם ישמור...
יעקב פופק מספר
זיכרונות נערים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.