ובבוקר נשאבתי דרך חור הקלע אל ים בלי שמיים, ושמיים בלי מים
הפטפטת דיברה הרבה בירוקרטיה במיץ והשאירה אותי תלוי מצווארי
נדדתי בדרכים רבות בלי לצאת מהבית, בלי לצאת מראשי
אהבה אותי אישה יפה שלא בטחתי בכוונותיה,
אבל היא הייתה משגעת, ומצאה חן בעיניי מאוד
הלכתי בדרכים פתלתלות, בסמטאות צרות, אל החנות לקנות לחם
שיחקתי צוללות-לגו על ים בקרטון שהיה הכול
אבל "המציאות היא משהו," אמר לי איש פעם
אתה טובע במים רדודים, ועוד מאיימים עליך הכוכבים
>>>>>>>>>>>>>
איש המונית לקח אותי הביתה,
ובדרך השאיר אותי בצד הדרך,
כל מה שיש לי זה יום אביבי
כל מה שיש לי זה בגדים שלי,
ובירה קרה מתחת לשמש,
כל מה שיש לי זה יום אביבי. |
