הַשֶּמֶש עוֹבֶרֶת לְמַזָּל תְּאוֹמִים עוֹד כָּמָה יַמִּים
אַז אֵין דְּאָגָה בִּשְבִילֵך אֲהוּבָה.
אֶתְמוֹל כְּשֶיָּשַבְנוּ בּכִית אֲרוּכּוֹת
הָיָה בָּךְ פָּחָד, רָאִיתִי בָּךְ יַלְדָה.
עוֹד כָּמָה יַמִּים כְּשֶהַשֶּמֶש תַּגִּיעַ
הִיא תַּעֲטוֹף כְּמוֹ עַפְעָף אֶת הַעָיִן וְתִשְמוֹר.
תִּשְמוֹר שֶשּוּם אָבָק לֹא יַפְרִיעַ
וְשֶמַרְאֶה קַשֶּה לֹא יַחְדּוֹר.
עַד שֶתָּבוֹא שִמְרִי עַל עַצְמֵךְ
תִּתְרַפְּקִי בְּתוֹכִי בְּחִבּוּק גָדוֹל וְחַמִּים.
עַד שֶתָּבוֹא שִמְרִי עַל עַצְמֵךְ
הִיא כְּבָר מְגִיעָה הַשֶּמֶש לְמַזָּל תְּאוֹמִים.