|
לא מבינה מדוע
הלב לא כנוע
ולא רגוע
מחכה בכיליון,
בציפייה ממושכת-
לאות,לסימן
למרות שמבין שהגיע הזמן-
הסוף והכל תם,
לא רוצה להבין ראש לא מרכין
ממשיך להתבונן אל האופק הלא נודע
לדקה לא נרגע
כה חזק וגעגוע משתלט
הרגש עצום מתפרץ ובולט
ולפעמים נכנע
ולפעמים סתם לא מבין מה קרה
רוצה לחוש את חום גופך
לפחות פעם אחרונה
לא צריך מילות פרידה
זה יכאיב,
אני רוצה להרגיש אותך-
עוד פעם.
16.04.2015 |
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.