פתאום היא עמדה בפתח המסעדה
כל-כך יפה שהלב מתייפח בבכי
לבושה היטב, ומאופרת היטב, ונראית כמו מלכת סאדו
על אף יופייה הרב, איש לא העז לפנות אליה בדברים,
היא נראתה מסוכנת כמו אהובת השטן
היא בחנה את המסעדה בעיניים מאוד מסעירות,
והמסעדה בחנה אותה בהלמות לב כבדות
ואז היא הלכה בטוחה בעצמה, כשהיא אוחזת כלוב מתכת מרובע,
לעבר אחד השולחנות
אם היה אפשר, אם היה שמץ של סיכוי, להתעלם ממחשוף רגליה,
אפשר היה לראות שבכלוב יש איש קטן, עם עיניים בולטות,
מבוהל עד עמקי נשמתו, וצורח תחנונים בקולות מצייצים
"שתוק, פיצי," היא צעקה עליו, והניחה את הכלוב על כיסא לידה,
כשהיא יושבת ומחכה לתפריט
התפריט הגיע אליה במהירות מדהימה על-ידי אחד המלצרים הצעירים,
והיא העבירה אצבע שלופה מטופחת על פני התפריט,
ותפחה על מאכל מסוים,
"את זה אני רוצה."
המלצר הלך כמו כושל לעבר המטבח,
והטבחים החלו לעמול במהירות על הכנת המנה
עשן וחום עלו מאשנב המטבח,
וקולות מבוהלים ומהוסים
לבסוף הוגשה על-ידי מלצר בעל פיק ברכיים,
מנה על צלחת גדולה, ומסביבה סלטים, צנוניות, וירקות ננסיים
מטובלים
ארוחה עירומה - הרגע בו רואה כל אחד מה נעוץ בקצה כל מזלג
ומזלג
היא אכלה איש קטן, פעור עיניים ופה, מבותר לכל אורכו,
וממולא אורז וצימוקים
היא אכלה כשגופה המושך נע כמגנט לסקסיות טהורה,
ואפשר היה להרגיש את אצבעות רגליה מתקפלות בתאווה
כל הגברים הביטו בה המומי יופי, התפעלות ויראה,
בעוד זקפה גדולה כלואה אשמה בין רגליהם,
והאיש הקטן בכלוב מיילל בפחד ואימה,
ועיניו מאיימות לצאת מחוריהן.