המצב חיש-קל בורח מבין הידיים,
ואני נשאר בלי מקום לפרוק את כאבי
מרכלים עליי כולם, זוממים מזימות
אני בסך-הכול בן-אדם שכותב
אני משוגע קצת, אבל כולם כך
יש לי רגעים ככה וככה
המצב... המוזיקה מנחמת
אין לי מנוחה כי אין מנוחה לרשעים,
ולמניאקים גם
אני בוכה בשנתי ומתנסה בחלומותיי בייסורים
אני מתעורר יותר טיפש מחתול,
ומנסה איכשהו להכין לי כוס קפה
הרגל קופצת בחוסר-סבלנות עד שהמים רותחים,
וההמתנה עד שהקפה יהיה מוכן היא בלתי-נסבלת
החיים היו קשים לי תמיד, אבל הכוחות עוזבים אותי עם הגיל
קשה לי יותר ויותר למצוא פינה לנוח בה
אני אסיר בביתי, ואני אסיר בתודעתי, ואני עבד למילים,
ובטח אתם שואלים את עצמכם איך יש לו ביצים לכתוב מה שהוא
כותב,
בזהות אמתית
כי אני דספרדו של כתיבה והבעה עצמית
ואני אכתוב הכול אם זה יהיה מספיק טוב,
ואם אני ארצה לומר את זה
אבל לא הרגתי אף-אחד, לא שאני יודע,
והארץ הזאת אלימה מאוד בלי קשר קלוש אליי
אני מרגיש שמחפשים אותי, אז תפסיקו,
לא עשיתי לאף-אחד שום-דבר רע
אני גם לא זומם מזימות,
וכל הסטיות והשיגעונות הן רק בראשי
חיי משעממים עד מוות. |