צל הרים מכסה אותך
רוח מלטפת את פנייך
יוצרת מגע, חודרת לנשמה
לתמיד ולרגע משהו השתנה
באמת הסוררת בך
בנפש המצפה לאהבה
לפעמים היא כואבת
מדי פעם היא שקופה
כמו צל הרים
המשתקפים בנופה
אתה קיים ונעלם לרגעים,
אבל תמיד נושם בגופה
כמו צל הרים
השורדים בסופה
אתה קיים ונעלם לפעמים
אבל תמיד פועם בליבה
הופך חולשה להצלבת מבטים
זורם בורידים המצילים חיים
מתחתייך מרבדי פרחים
מעלייך מערכת כוכבים
לפעמים היא נופלת
מדי פעם היא יפה
כמו צל הרים
המשתקפים בנופה
אתה קיים ונעלם לרגעים,
אבל תמיד נושם בגופה
כמו צל הרים
השורדים בסופה
אתה קיים ונעלם לפעמים
אבל תמיד פועם בליבה |
