לְהַחֲזִיק בְּקַרְנוֹת הַמִּטְבָּח.
לַשֶּׁבֶת עוֹד יוֹם עַל סַפָּה פִּרְחוֹנִית
הָרִצְפָּה מְחֻמֶמֶת, עֲצִיצִים עַל חַלּוֹן,
כִּי מָחָר (לְכָל הַיּוֹתֵר מָחֳרָתַיִם)
בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן שֶׁל אָבִיב
נָשׁוּב מֵרִיחוּף שֶׁל שַׁבָּת
וְלֹא נִמְצָא אֶת הַבַּיִּת.
נַעֲמִיס צְרוֹרוֹת, אֲרוּזִים בִּש-ְמִיכות,
גַּב כָּפוּף, כְּמוֹ בַּתְּמוּנוֹת,
מַבָּט תָּקוּעַ בְּעִקְבי הַהוֹלְכִים,
טוּר זוֹחֵל כְּמוֹ נָחָשׁ בַּשְׁבִיל,
אַפִּים חוֹרְשִׁים יַבָּלוֹת בַּקַּרְקַע,
מַכַּת קוֹר לְאֹרֶךְ עַמּוּד הַשִּׁדְרָה.
אֵין קוֹל, אֵין עֵינַיִּים, לִצְעוֹק לַשָּׁמַיִם:
"הַיּוֹם קָשֶׁה לָנוּ, אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים,
אֲבָל מָחָר, כְּשֶׁנְּדַפְדֵּף בָּאַלְבּוֹמִים,
הַקּוֹשִׁי יִתְנַדֵּף,
כְּמו לֹא הָיה,
וּבְלִבֵּנוּ תִּשָּׁאֵר רַק הַחֲוָיָה ".
וּלְהַבְדִּיל אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת מִסִּיּוּט
זֹאת תִּהְיֶה הַמְּצִיאוּת.
זֶה לֹא עוֹד טִיּוּל לַמְּצָדָה,
לֹא לְוָאדִי לָמוּן אוֹ עַמּוּד.
לֹא נֵשֵׁב מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה,
יָד בְּיָד, גַּב אֶל גַּב צָמוּד.
רַק בַּתּוֹרָה מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה,
בַּחַיִּים מֵאַרְבַּע רוּחוֹת אֲדָמָה.
לֹא יִהְיוּ לָנוּ תֵּרוּצִים -
הָיִינוּ אֲרָיוֹת - לֹא כְּבָש-ִים.
רַק שָׁכַחְנוּ, בֵּין מְסִבָּה לְטִיּוּל,
שֶׁיֶּלֶד בּוֹכֶה זוֹרֵק אֶבֶן
מִשְׁנֵי צִדֵּי הַגְּבוּל.
וּלְהַבְדִּיל אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת מִסִּיּוּט
זֹאת תִּהְיֶה הַמְּצִיאוּת.
מרץ 1988 |