אנשים  מתלהבים מהתחלות חדשות אך  מדכדכים מסופים ישנים
למרות שלמעשה  זה אותו דבר!
ונכון, שאנשים מתלהבים מתינוקות עגלגלים וחייכנים ומתבאסים
משמנמנים קרחים
עם עיניים גדולות?
למרות שתחלס מדובר באותו פיצ׳ר!
אז מה יוצר את הפער הגדול הזה בגישה?
התשובה הבנאלית לזה היא -התקווה
ברור לגמרי, ששום דבר טוב לא יצא מהסוף הזה ובטח לא מהשמנמן
החייכן הזה בפינה, אבל תינוק או התחלה חדשה -זה משהו אחר
לחלוטין
אני טוען,וההסבר הזה גם הרבה יותר סביר בעיניי
אני טוען, שלהתחלות  חדשות
נלווה תמיד ניחוח של רעננות
מעין קטורת קינמון, שאתה יכול לחוש כשאתה נמצא ליד תינוק או
סתם ליד התחלה חדשה,
אתה מרגיש שלו היית יכול, היית מתבשם בזה.
ככה,  מתיז על עצמך, ריח של התחלה חדשה, משפריץ רעננות טלליתית
של בקר לכל עבר.
ואנשים היו מרגישים בזה ושואלים אותך מה העיניינים? מה חדש?
והקטע- שאסור לענות! מכיוון  שבשניה שאתה משיב, הלך על הקסם .
אתה מתחיל לפרט, לייגע ולטרחן מה הן התוכניות שלך ואיך אתה
הולך ליישם אותן ומה החוזקות ומה החסרונות ומה ההזדמנות ואיפה
האיומים וכשגמרת לנאום את נאום החדשנות שלך,
כבר בא לך לסיים ולהתחיל משהו חדש