צחי בן שבו / מעוז היצירה |
כמו מצביע, הביטו הנה ההר.
סוחף הוא את נפש הזך, ככלי ריק שבין רגע מוצף.
לרגע אחד, אל הנצח נשאב.
נחמה עצומה, חיבוק מהאב.
רגעים יפים יתן, את השבור רוצה הוא לתקן.
קשיש עייף יחזיר לנעוריו.
לבודד ישיב הוא, את חבריו.
את משב רוחו יחסום הצלב, וגם הסהר והכוכב.
לוחש הוא למקבליו, הבינו את הצו.
זהו אינו רמז, זהו אור כוכב.
דעו לכם שבקץ ימיו, אנו היינו מיי חיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|