דוד אומר שאני די אוהבת את אמריקה. רק שהסיפורים האנושיים שם
די קשים. עכשיו מתנהלת מערכת בחירות באמריקה . וזו ההזדמנות
לזכות בכובע בייסבול בחינם. נראה לי שחולצות טריקו יצאו
מהאופנה.
כאילו מה ? שידפיסו חולצות שחורות כזפת ויכתבו עליהם ״אמריקה
ענקית אז בכמה מייל פר גאלון".
אני לא יודעת דוד. זה לא פטריוטי כל כך אבל כבד לי מהרפתקאות.

אין מישהו אחר לשליחות נועזת בבתי קפה וסיאסטה על חוף הים?

במקום זה מעודדים אותי לכתוב. על מה אני אכתוב דוד? אמת הנכונה
לדעתה. האמת יגידו היא העדר השקר. כי לכל אחד יש את האמת שלו.
ואם אין מוצאים סתירה בין הדברים מין הסתם זו האמת.

הטרנד היום אצל האנשים זה כל אחד ללכת עם האמת שלו. פעם זה לא
היה ככה בדיוק. היינו צריכים ללכת עם האמת של הרוב. הרוב הכריע
. וזה היה די חרא. בגלל זה אנשים אומרים שהמדינה חרא. כי
התקבלו החלטות בהכרעת הרוב.

אני לא יודעת. אני רק רוצה שיעזבו אותי לגמרי לבד ובשקט
מהחלטות הרוב. וגם אין לי שום רצון להחליט ולהכריע בשום דבר.
ובבוקר אני מעדיפה זה לישון עם החתול שלי. ובדכ העינינים
מסתדרים טוב מאוד גם בלעדי על הצד הטוב ביותר ואם שואלים אותי
אז אין לי דעה.
כלומר יש לי. אבל דברי הוצאו מהקשרם ובאופן כללי שופכים את דמי
וגם אם צריך אני אשים כיפה. ודוד הוא קנה קרח מהמכולת וליום
האהבה ואני קניתי פינה קולדה. אסקייפ.

מטרושקה

מטרושקה עוצרת ביום חורפי נוסעת
למרכז הכרמל
הריצפה רטובה חלונות מעורפלים
חם לגעת בזרים גמורים

מטרושקה נוסעת למרכז הכרמל
מדברים בערבית
מטרושקה נוסעת ברחובות
עיר זרה
מטרושקה נוסעת ואני בתוכה.