מיקי אלטמן / הנשיקה |
אחר מיצוי הרגש,
קונפיטורה של אהבה,
אני שב וחוזר
לאותה הנשיקה.
היה זה מפגש דו -
לשוני בין שפתיים,
לבבות חבוקים
ניצוצות וגצים
בוורידים גועשים.
העולם נעצר
היה שקט סביב,
וכבדה הנשימה
אך הנפש רוננת
אז כעתה בגין
אותה נשיקה דוממת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|