|
רק לך
אגלה את סודותיי
הכמוסים ביותר,
שמרי נא עליהם
מכל משמר,
היי להם מקדש
לשכון בתוכו.
אכלכל את מעשיי בתבונה
למענך.
אשא אותך בתרמילי,
תחת כנף זרועי
או צמודה לחזי.
מן העט האחוז בכף-היד
הדם יזרום אלייך
כמו המשך של הנימים
והרזים ייספגו בך
מדויקים להפליא
עד שארווה ממך נחת,
מחברתי. |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.