גלעד הרלב / להשיל את העור |
אין נחת
ולא כר פוריה
רק בין מרחקים עצומים
באר עמומה
נאלמתי
כשהתקוממתי
ועזבתי
כשהשתוממתי
כי הנחש
אכל את כל הפרי
צימח זנב
ומילא את הארץ
ואנוכי מוכש
מידי יום
וברירה לא נותרה
אלא להשיל את העור
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|