[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שאול לב
/
ראש משובש

יוג'ין התעורר. ראשו דאב. הצצה מהירה אל שעונו הראתה שהשעה
שלוש ועשרה  לפנות בקר. הקולות דממו ושקט השתרר בחדר החשוך .
יוג'ין רטן לעצמו ,חפן את הכרית בידו ומשך אותה מעל ראשו.
-מה זה היה אתמול בלילה ?
-הם שוב  רבו
-מה קרה?
-נפרדו....
יוג'ין הדליק את האור ובהה בשעונו דקה ארוכה,"זה לא יכול
להיות" מלמל לעצמו. הוא נהג להשכים עם שחר לטובת אימון הבקר
והתלבט באם לנצל את ההשכמה הלא צפויה ולהתחיל את ריצת הבקר
מוקדם מהרגיל, לאחר מספר שניות של התלבטות קשה, החליט שאין
סיבה מספקת לכך וחזר לישון עם הכרית על ראשו.
שוב בקעו הקולות ששמע דקות קודם לכן :
-תגיד, אתה לא מתעייף מלרוץ כל הזמן?
-מה לעשות? חייבים להספיק!
--כל הכבוד, כל הכבוד.
--ביי, חייב לרוץ!
--ביי, נתראה בעוד דקה.
יוג'ין, שפשף את אוזניו בתדהמה,הקולות בוודאות לא הגיעו מבחוץ
והיה אף סביר פחות שהוא פשוט דמיין את הקולות בתוך ראשו.
הוא לא היה רגיל ליקיצות מוזרות  מסוג זה. לאחר שהתיישב במיטתו
, נסה לשחזר  בהגיון,  את מאורעות ליל אמש. הערב החל בהזמנה
יוקרתית לארוחה במסעדת שף מפורסם בתל אביב. סיום הארוחה התרחש
על מרפסת המסעדה בקומה ה-15 מול נוף תל אביבי עוצר נשימה, תוך
כדי לגימת כוסית ארמניאק, מהבקבוק העתיק ביותר במסעדה. בעל
המסעדה, שף תל אביבי ידוע, סרב בתוקף לפתוח את הבקבוק, בטענה
שהמסעדה כשרה ומדובר בבקבוק היקר ביותר שברשותו, אך נכנע ללחץ,
שהפעילו חברי מועדון הארמניאק ולתשלום ההולם שהובטח.
למרות שניסה  להיזכר על מה בדיוק התנהל הדיון בין חברי הקבוצה,
שעליה נמנו כמה בכירי תעשיית הפרסום, לא זכר דבר שנראה יוצא
דופן. הוא חפר במוחו,  האם בנוסף לקוניאק המשובח הייתה התנסות
בחומרים מעניינים אחרים. ברם, הוא לא זכר שום דבר מיוחד פרט
לעובדה שבכוסית האחרונה נח  עלה כותרת של פרח שן הארי.
"במחשבה שניה" ,הרהר יוגין,  "אולי זה לא רעיון רע להתחיל
מוקדם מהצפוי את הריצה".
לאחר שסיים  להתארגן במהירות שיא, החל לרדת במורד המדרגות,
בואכה דלת הביטחון, ונקלע לשיחה שהתנהלה בדיוק בחלל המדרגות
ללא יכולת של יוג'ין לזהות את הדוברים.
-:אוף, מעצבן אותי שאני מונחת כאן כאסקופה נדרסת.
- את מאמינה? הכריחו אותי לקעקע על עצמי את המילה WELCOME

יוגין הבין מיד שהוא בצרה. ראשו השתבש.  הוא שמע על אנשים
שאושפזו בכפיה, עקב שמיעת קולות ודמיון מציאות הזויה, והחליט
שטוב  יעשה אם יפנה בדחיפות לידידו דורון, שהיה סגן מנהל
המחלקה הסגורה, בבית חולים לחולי נפש במרכז. דורון היה משועשע
למשמע הסיפור והרגיע את יוג'ין שלא ככה נשמעים התקפי שגעון וכי
אם הוא מודאג הוא מוזמן לקפוץ אליו לשיחה קלה וקפה של בקר לפני
תחילת העבודה.
מכונית המאזדה השתעלה קלות כאשר החלה  להשתלב בתנועת הבקר
ההומה, כמקובל לאחרונה במטרופולין התל אביבי.
-:                                   אח שלי תגיד, אתה לא
מרגיש קצת שחוק לפעמים?
-:                                    מה פתאום? אני על
הסוס!
-: טוב, אתה בעמדה קצת יותר טובה משלי. אני כל הזמן לכיוון
המדרכה, בעוד שאתה רואה עולם.
יוגין התעלם מהקולות. עוד מעט אגיע לדורון ואבין מה קורה.
ד"ר דולב הקשיב בקשב רב לסיפורו של יוג'ין ולא הפסיקו עד שנעצר
ובקש את תגובתו.
מקרה  מוזר ! פסק דורון.
כן אבל במה מדובר? חקר יוגין.
-קשה לדעת, אמר דורון, אבל בוא נחכה. אולי נדבר בהמשך היום.
ספר לי, באם  אתה עדיין שומע את השיחות הללו. בינתיים  אתן
מרשם לתרופת הרגעה קלה ואני שולח אותך לבדיקת שתן לבירור
נוכחות של "חומרים", בדם.
"אילו חומרים"? שאל יוגין
-סמים, התלונות שלך עשויות להיות מוסברות, על ידי נוכחות של סם
הזיה כלשהו. תנסה לברר מה מצבם של שאר חברי הקבוצה.

יוג'ין הודה לדורון, והחליק את המרשם לכיסו.
-"אתם יודעים מה אני שונאת?!
אני שונאת ,שאיזה עט נובע מפונפן, משפריץ עליי את הדיו הקדוש
שלו תוך כדי זה שהוא חולף על פניי במשב תנופה אריסטוקרטי
שכזה.
מניף את עצמו לקראת חתימה באבחת  קולמוס מאיימת ונעלם...
ואחרי זה מגיע השקט... שלאחריו אני נאחזת ביד מקומטת ומרעידה,
מקופלת לתוך חלל שחור שלאחריו בוקע אור לבן שאיתו נשמעות צרחות
מעליבות:
"המרשם הזה לא טובה"
המרשם הזה חסרה"
איזה מין מרשם זאתי?"
יוג'ין קפא במקומו." דורון, אני נשבע לך ששמעתי עכשיו את
הקיטורים של המרשם".
נו , אז אולי אתה סובל  מיתר אמפתיה, גחך דורון.
-"מצחיק " , הרהר יוג'ין, יתר אמפתיה,  זו אחת התכונות, שאנשים
נהגו,  להתוודות עליה בראיונות העבודה אותם ערך לאחרונה בייחוד
לאחרונה לאחר שנס ליחה של תכונת הפרפקציוניסטיות.
הנייד בכיסו החל לרטוט ויוגין, בהה בחשש במכשיר, מצפה, שאף הוא
יפצח, בעוד רגע, במונולוג סוער. להפתעתו, הקול היחיד שנשמע היה
של אימו .
בזמנים רגילים, יוג'ין היה מצליח  לסיים את השיחה, בפחות מדקה
.אך הפעם חש, שיש בו את הסבלנות הדרושה , לשמוע את אמו, גם
כאשר זו החלה להתלונן באריכות, על אביו. הוא המשיך להקשיב
בסבלנות גם שהחלה לתאר בפרוטרוט, את דעתה על השכנה מעליה,
שמדירתה החלה נזילת מים. הסיפור היה ארוך, אך יוגין הצליח
להבין, כי התחילה  נזילה של מים , בדירה שמעל דירת אמו וכי
קונסיליום של אינסטלטורים אינו מסוגל להגיע למסקנה ברורה, באשר
למקור הנזילה, על אף  שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר.
- שווה נסיון, חשב לעצמו.
 יוגין, הודיע לאמו, שהוא מתכוון להגיע לבקרה בשעה הקרובה.
אמו, שהופתעה מההצעה הלא רגילה,  הגיבה אף היא בצורה לא רגילה-
ושתקה.
כשהגיע לדירה, בקש מאמו להראות לו את אזור הרטיבות בתקרה.
לאחר שהתקרב בצורה מוזרה לתקרה, ירד יוג'ין מהסולם ובהדרת
חשיבות הודיע לאמו כי... "הרטיבות מקורה בצינור הראשי."
מניין הביטחון הזה ? שאלה אימו.
ציפור קטנה לחשה לי, צחק יוג'ין. תפעילי את וועד הבית, זה
באחריותו.
אתה לא תאמין מה היה לי אתו לפני מספר ימים, צחקה אמו ותכננה
לתאר בפרוטרוט את השיחה המוזרה שהתנהלה  בינה ובין יו"ר וועד
הבית. למרות, שידע בדיוק מה אימו הולכת לספר, בחר יוג'ין, שלא
להפסיקה באמצע הסיפור ורק חייך לכשסיימה ונתן לה נשיקה וחיבוק
פרידה.
יוגין קפץ לבריכה. הוא חתר במהירות. תנועת בועות האוויר שנגרפו
למים בעת שחייתו נידמו ברורים מאין כמותם הוא הרגיש שהוא הולך
ונרגע.
אין לי אוויר, אני טובעת.
יוג'ין חפש את מקור הקול אך לא היה סביבו דבר.
-אני שוקעת!
-אני לא מבינה איך הגעתי למצולות?
-בדרך כלל, זו יד הגורל הגורפת אותנו למעמקים.
-אז מה לעשות?
-כלום, רחפי מנותקת,  בשלווה והעניינים יסתדרו לך.
-ואיך אדע שאני בדרך למעלה?
-תראי את האור.
-ומה אחוש?
-הרבה פחות לחץ
יוג'ין שוב עצר לחפש את מקור הקולות אך לא זהה דבר.
לאחר שיצא מהבריכה החליט להתקשר  לחברו דניאל  ממועדון
הארמניאק.
"הי דניאל, ,מה נשמע?"
-"אתה לא מבין איזה יום, עבר עלי ", אמר בטון רציני, דניאל.
-אני דווקא  מבין, אמר יוגין.
עכשיו אני ממש מבין!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני דורש זכויות
איגוד!

פועלו של בועז
רימר דורש
זכויות איגוד
ומקבל עוד שקל
שלושים


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/2/16 10:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שאול לב

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה