הוא מדבר אליי כאילו לא ראה אותי מעולם
"מה נשמע?" הוא שואל, "כלומר, מה העניינים?"
אני חי לי פה, רק לרגע, אתה מבין?
זה לא החיים שלנו, אתה מבין?
"אני מבין," הוא ענה לי, "נראה לי שאתה על סמים,"
אתה מתבלבל עם רוחניות גבוהה, אמרתי לו,
תתעורר, כי הזמן שלך לתפיסות המיושנות שלך, עבר.
>>>>>>>>>>>>>>>>>
אני יוצא עם תיק וארנק של נשים לקנות לי קצת נצנצים של אהבה
אומרים מוכרים אותם בחבילות מיוחדות בפיצוציה ליד הקניון
שם הם מחנים את מכוניות הקאדילק שלהם הארוכות כמו רכבות
שם יושבות נשים משוחררות חשופות שוקיים,
ומטרידות את הגברים בהצעות מגונות
"לא ראיתי נשמות כאלו הרבה זמן," אומר לי ידידי השטן,
"אתה חושב שהן טעימות?"
אני אוכל רק פריכיות אורז, אמרתי לו, בשביל לשמור על הגזרה
"הן בטח חמוצות-מתוקות כמו פרינגלס," אמר לי ידידי השטן
אני יוצא בארבע בבוקר, ואני רואה אותן עוד שם
"בטח רעבות מאוד," אומר השטן, "אני אוהב נשים רעבות,"
>>>>>>>>>>>>>>
אני מתעורר כי מוקדם בתוך שמיכת הפוך שלי,
ומתפנק על משקה פירות עסיסי ותה צמחים
"הרוק נ' רול לא מתעורר בזמן," אומר לי ידידי הג'וקר
אני חייב להספיק את הרכבת לגיהינום, אני אומר לו,
אתה יודע, מסיבה וכל זה
"קודם תבריש את השיער, תשים ליפסטיק, תנפח את השמלה..."
ולא לשכוח את הנעליים השחורות הגבוהות ואת הגרביונים,
והחצאית הקצרה
"אנחנו כאן אורחים לרגע, הבט סביב,
זה לא העולם שלנו, אתה מקשיב?"
אני מקשיב, אמרתי לו, אבל אין עולם אחר
"מספר העולמות כמספר האנשים," הג'וקר אמר,
"אל תאחר את הרכבת, לפני שזמנה יעבור,"
אני כבר יוצא, אמרתי לג'וקר.