ופוגשת את עצמי לשעה קלה
הזמן מאט
העולם בחוץ הופך שקט
ויש רק אותך ואותי
שתיקה קלה, הסטה של המבט
אני מתכנסת פנימה ומתבוננת
העצב מתחיל לפעפע
החרדה מתעוררת
הייאוש מזדחל
ואילו את
פוגשת אותם בחמלה
מרגיעה את מכאוביי
מערסלת את נפשי הפצועה
עוטפת אותי ברכותך
כמו שאמי היתה לפני שנים רבות
ואיננה עוד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|