|
באמצע היום אני מגיעה אלייך
ופוגשת את עצמי לשעה קלה
הזמן מאט
העולם בחוץ הופך שקט
ויש רק אותך ואותי
שתיקה קלה, הסטה של המבט
אני מתכנסת פנימה ומתבוננת
העצב מתחיל לפעפע
החרדה מתעוררת
הייאוש מזדחל
ואילו את
פוגשת אותם בחמלה
מרגיעה את מכאוביי
מערסלת את נפשי הפצועה
עוטפת אותי ברכותך
כמו שאמי היתה לפני שנים רבות
ואיננה עוד |
|
|
שני כרישים
נפגשים. אומר
האחד לחברו:
"שמע, אתמול
בלעתי צוללן.
דווקא היה טעים,
אבל היום יש לי
צרבת וגזים".
"מטומטם!", גוער
בו הכריש החבר;
"צריך לקלף אותם
קודם!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.