[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרי שיין
/
צפרדע על סוס שחור

את הספר הראשון שלי "שם בדוי, זואי" עדיין אי אפשר עדין להשיג
בחנויות, אבל אפשר להשיג באתר,
http://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=2147
והנה טעימה מספרי השני, או אולי השלישי (עובדת על שניים
במקביל).



היא אמרה שחסר לה אבל לא ידעה להגיד מה. לא רצתה להגזים עם
אמירות דרמטיות, על ריקנות קיומית, ועצב שאין לו סוף,  אז
הסתפקה באמירה צנועה: "חסר לי משהו, לא יודעת מה". היא הייתה
אדם כזה שאהב תכניות לעתיד, לא בגלל שהייתה בן אדם מסודר או
מאורגן על החיים, היא פשוט אהבה שיש למה לצפות. "אני אוהבת
אופק", אמרה בעיניים יבשות. היא דווקא רצתה לבכות, אבל עצב יש
לו כל מיני דרכים להופיע, אצלה הוא היה יבש, כל כך יבש שזה
כאב. אופק זה מה שהיא אהבה. לא אופק רומנטי, לא אופק אדמדם של
שקיעות וזריחות. פשוט משהו לצפות לו, מחר, מחרתיים, בחודש הבא,
הייתה מוכנה להתפשר על אופק של שנה הבאה. בשלב זה של חייה לא
היה כלום. האופק שלה כלל ארוחת צהרים, ארוחת ערב, חטיף בריא
חטיף לא בריא, גלידה, טיול עם הכלבה בבוקר טיול עם כלבה
בצהרים, טיול עם הכלבה בערב, שיחות פה ושם עם אמא שלה, אחות
שלה, חברים שלה,  וזהו. היא הפסיקה לעשן אז גם העישון שהיה חלק
חשוב בסדר יומה נעלם. היא ניסתה להמציא אופק. משהו דמיוני אבל
הייתה כל כך יבשה, שגם הדמיון שלה היה חסר הכרה. אולי זה היה
קשור לגיל המעבר, היא שמעה שבגיל המעבר הכל מתייבש. ואולי היא
פשוט מיצתה.
היו לה כמה חברות מאד יצירתיות, וחשבה שאולי יהיה להן איזה
אופק. מישהי הציע לה להיכנס לאתר הכרויות. זה לא היה רעיון
יצירתי זה היה רעיון נדוש ולא מעניין, מחברה רומנטיקנית שחשבה
שאהבה פותרת הכל. היא לא חשבה ככה, היא הייתה מאלה שחושבים
שכסף פותר הכל, אבל החליטה שתנסה אותו בכל זאת, אולי מכיוון לא
צפוי יגיע האופק, והיא נכנסה לאתר שהייתה מנויה לו לפני שנים
וגילתה לתדהמתה שהיא עדין מקבלת הודעות.  הנוסחים היו די דומים
"איזה חיוך מקסים יש לך. אני נחמד ספונטני, אוהב טיולים
ריקודים ושירה בציבור, אשמח שניפגש".....לאאאאאאאאאא. החברה
אמרה לה שהיא מוותרת מהר מידי, וזה לא קורה ביום  וצריך
סבלנות, הרבה סבלנות, והיה לה את הסיפורים האלה שהיא הכירה בעל
פה על בחורות שנפגשו עם מאות גברים, וכבר כמעט ויתרו עד שהגיע
האחד לו חיכו כל חייהן. ואותה חברה גם השתמשה בקלישאה הזאת
"צריך לפגוש הרבה צפרדעים עד שפוגשים את הנסיך". היא בכלל לא
רצתה  נסיך, היא רצתה צפרדע. אבל צפרדע חכמה ומצחיקה עם לב
נדיב. נסיכים לא דיברו אליה, הם היו יפים מידי, ואלגנטיים מידי
בשבילה. לא הייתה לה הרבה סבלנות, בעיקר לא הייתה לה סבלנות
לטמטום, לא הייתה לה סבלנות לקמצנות, ולא הייתה לא סבלנות
לגברים שבזמנם הפנוי הולכים לרקוד ריקודי עם ושרים בציבור. אז
היא ויתרה. צלצלה לחברה אחרת כי חשבה שאולי יהיה לה אופק יותר
מרשים. החברה הזאת חשבה שהיא צריכה ללכת על אופקים קטנים,
לקנות לוטו ולחכות, לקבוע עם חברה לצאת בערב ולחפש במשך היום
בגד הולם, לסמן איזה תכניות טלוויזיה היא רוצה לראות ולחכות,
לחפש מתכון ממש קשה לקנות מצרכים ולנסות, לחפש איזה קורס
מעניין. זה לא דיבר אליה. או יותר נכון היא כבר סימנה את
התכניות שהיא רוצה לראות בטלוויזיה, הכינה מתכון מסובך, גילתה
שקורסים עולים המון המון כסף שלא היה לה, ולוטו? היא לא זכתה
בשום דבר מעולם. אפילו לא בספר כשפתרה תשחצים בנעוריה. אז
לוטו? אין מצב. השמועה שהיא מחפשת אופק עברה מפה לאוזן, מישהי
הציעה לה לעשות רשימה של כל מה שיש בחייה, ומה הייתה רוצה עוד
לעשות. זה נשמע לה כמו הספד של עצמה, אבל הלכה על זה. בשלב הזה
ההתייעצות על אופק הפכה לאופק שלה. על החלק הראשון של מה
כוללים חייה ויתרה, בשלב זה היא חיפשה רק תקווה.  נזכרה שפעם
לפני 20 שנה עשתה רשימה כזאת של דברים שהיא רוצה לעשות.
להפתעתה מצאה את הרשימה, שכללה  שחיה עם דולפינים, שנה התנדבות
באפריקה עם פילים יתומים, מגורים של שנה בניו יורק,  זיון עם
כושי, ורב מכר. היא התעצבה שהרשימה כבר בת 20 שנה והיא לא
יכולה לסמן וי על שום דבר. "נו עשית רשימה?" לא היה לה נעים
להיות שוב מחוסרת אנרגיות ועצובה והרימה את קולה בשמחה: "כן
בטח תודה זה היה רעיון מצוין". אם אי אפשר לשקר לחברים טובים
למי אפשר? שכנה שלה הציעה לה  לעשות טיול לחו"ל. "תיבחרי יעד,
אחר כך תתכנני את הטיול, זה ייקח זמן, והתהליך יהיה ממש
כייפי". היא הלכה על זה, נכנסה לאינטרנט לחפש יעדים. היו כל
מיני דילים לרומניה ולהונגריה, ולברלין ולאמסטרדם ורומא, וכולם
הבטיחו חבילות נופש שיאפשרו לה לבקר באתרים מרכזיים, להתרגע
בבריכה, להיחשף לאנשים חדשים, מקומות חדשים ותרבויות חדשות
והכול במחירים אטרקטיביים שישאירו לה גם כסף לבזבוזים על
בילויים, קניות ואוכל. היא דווקא רצתה להיחשף לאנשים חדשים
ומקומות חדשים, ודווקא ניראה לה נחמד לצאת לקניות ולאכול וכל
העניין של תרבויות חדשות כמעט גרם לה לחייך אל האופק, אבל אז
נזכרה שאין לה עם מי לנסוע. שלבד היא לא מעוניינת להיחשף
לתרבויות חדשות וכל זה, וזה גרם לה לחזור אל אתר ההיכרויות. שם
חיכתה לה הודעה מגבר שרמנטי, כנה ואמיתי שמעוניין מאד להכיר
אותה. השעה הייתה אחת בצהרים היא יצאה לטיול עם הכלבה, וקנתה
בדרך לוטו. היא לא העלתה בדעתה שדווקא בטיול הזה תיפגשו משהו
שיהפוך לזמן לא קצר האופק שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- "אבא שך'
נמוך-קו?".

- "מה?".


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/2/16 1:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרי שיין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה