[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יעלת אשד
/
בלעדיי

כבר ארבע שנים שאת עליי מוותרת,
נשארת בלעדיי, לא החלפת באחרת.
מחייכת לעצמך, כמו גיבורה-
הוספת קצת קילוגרמים, לא נורא.

כשבאתי לראשונה, הכירו לי אותך,
היה לך קשה, השתעלת כל כך.
לאט עם הזמן - התרגלנו יחדיו,
לעתים הייתי לך- כמובן מאליו.

כשהייתי כאן, לעתים היה לך טוב,
לקחת  אותי, להתרכז  ולחשוב.
בזמנך הפנוי העלית ניצוצות ועשן,
כטבעות מתנפצות, ממני לאי שם.

תמיד רצית לשמור מרחק ממני,
ולא יכולת להתמיד, שאני אינני,
ויום אחד התביישת מעצמך-
כשחיפשת אותי בגשם, להשתיק הרגלך.
.

ופתאום החלטת, שאני מיותרת,
התרחקת וכיבית  יחסינו.
ממני התעלמת, כמו לא זוכרת,
שהלכנו  יד ביד כשבילינו.

עקפת את הדרכים להשכיח,
כל שביל ומדרכה, כדרך האדם.
פיזרת את האפר והפיח,
מהכרית שממנה קמת  ונרדמת.


לכתך היה לי סופי וקשה, ניסיתי לברוח ממך אך לשווא,
שמרתי עלייך ברוח ובגשם, לרגעים נזכרת בך כמו עכשיו.
כשהכרנו, לעיתים הייתי משתעלת, עם הזמן, אחזתיך ביד מתורגלת.
עשינו טבעות ,העפנו עשן גבוה, כשהתקרבת מדי, החלו עיניי
לדמוע.
היית שנים לצדי, לא ויתרתי עלייך, כמו הבטחה ענודה על האצבע.
בכל מקום שהיית, אהובה על מכרייך, אם פגעת בי, הסתרתי את
הפצע.
כבר ארבע שנים בלעדייך, המשכת  בדרכך, אבודים הם שובייך.
ותיקה ומוכרת בבית וברחוב , לא כולם רצו אותך לאהוב-
היו שהתרחקו כמו מים ואש, והיו שהמשיכו אותך לבקש.
בכנסת כתבו חוקים עלייך, וישנם רבים שאינם אוהבייך,
ואם לרגע התמכרו אלייך, ימשיכו להזהיר את כולם מפנייך.
היו שהחזירו אותך רק לרגע, ואת נשארת ודבקת בם כמו פגע,
מי שהשתחרר ממך גאה בעצמו, והשאר מבטיחים שזה גם יבוא.
כי אפשר לדלל את הכמות, ולקנות תחליפים בכל דמות,
אולי לשים על האוזן עגיל, ומדבקה שלא תתחיל...
ויתרתי לנשום אותך לריאות, כי אָת הרגל  מגונה,לא פחות.
לרגע כאילו מרגיעה את הרוחות, ולמעשה את שורפת מוחות.
ואם יכולתי להחזיר את הרגע , את הפעם ההיא שהציעו לי אותך,
הייתי אז אומרת, מוותרת על הנגע, ולא על הבריאות החשובה לי כל
כך.
כי לא חסת על קולי שהפך לצרוד, ועל בריאותי שהלכה לאיבוד-
על ממוני שלא השתבח ,ועל בגדיי שדבק בהם הריח.
לא נעלבת כשהחלפתיך באחרת, ולא כאבתיך כשראיתיך נגמרת,
בעשן- היה בינינו הסכם לא כתוב , שכמו הרוח תלכי בלי לשוב.


בשיר, הסיגריה פונה אליי,
בהמשך - התשובה שלי אליה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלחי לי בבקשה,
אני דובי גל
ואנחנו מצלמים
סרט מתיחות
חדש,
רוצה להשתתף?
יופי, תעשי שלום
ליגאל.
תשמעי אנחנו
עובדים על הבחור
החתיך שם,
התפקיד שלך זה
ללכת אליו,
להגיד לך שהוא
לא מרשים אותך
ואז ללכת איתי
לחצר ולמצוץ
לי,
בסדר?
סבבה, אז תשברי
רגל, לא, לא
באמת.


יעקב פופק מנצל
את דמיונו
לדמויות
מפורסמות
כדי להשיג טובות
הנאה
מבלונדיניות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/2/16 21:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעלת אשד

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה