זו שאלה שעומדת לי על קצה הלשון
לא יוצאת לי מהפה שלא יהיה אסון
אם תסרב ואז תשב, תשתוק
אשוב להתגעגע אל הטעם המתוק
שעושה מר על הנשמה,
על הבוקר ובשעת השקיעה
כמו רוח פרצים,
כמו צונאמי בחופים
באת והחזקתי מעמד מולך
באת והחזקתי מעמד
אך ורק בשבילך
זו שאלה שמציקה לי כבר זמן ממושך
שומרת אותה בבטן מחכה לאחר כך
שיגיע הרגע הנכון מתי שהוא,
אשפוך את לבי לפנייך איכשהו
בחדר על סדיני המיטה,
בחצות או שאחכה לזריחה
כמו רוח פרצים...
כי אין גבר אחר בחיי
למרות שמעדתי באופן חד פעמי
האם תסלח לי ודי?
מצטערת שם לא הייתי אני,
בטח לא כמו שרצית שאהיה
מכוסה בחיוך הורס שכזה
כמו רוח פרצים,
כמו צונאמי בחופים
באת והחזקתי מעמד מולך
באת והחזקתי מעמד
אך ורק בשבילך
|