אביב לאבי / הרוח |
ואני נסחפת למקומות רחוקים.
לבי מפעם בחזי,
והרוח מלטפת אותם בחיוך
ומנתקת את הכפתורים
אחד
אחרי
השני,
כדי שהקור יחדור גם הוא.
"כשיותר קר- ככה חם"
לחשה הרוח בנגיעה רכה,
ובקריצה עמוקה שרואה הכל.
אני מוקפת,
וטובעת בעצמי.
הרוח צוחקת לי,
פורעת שערי,
ואני מנסה להיאחז בה,
"אל תלכי!" אני מתחננת, בוכה,
צורחת.
והקול שחוזר
מלא בריקנות שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|