[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חן יעקוב
/
רכבת

זוכרת את הפעם הזאת לפני הרבה שנים?
זרקו אותך לרכבת ואף אחד לא שאל אותך אם את באמת רוצה.
והיו מסביבך כל מיני אנשים מחייכים
שהיו שם תמיד בשבילך.
ואז התחלת לזחול
וראית מלבנים כאלה- אמרו לך שהם נקראים חלונות
ולא ידעת מה הם באמת, חוץ מאשר מלבנים שנמצאים על הקיר.
ואז התחלת גם ללכת
והתחלת לטפס
ופתאום עמדת מול החלון
וראית שיש עולם אחר מעבר לחלון
עולם מפחיד וזר
ואז ראית שכל העולם זז אחורה
ושאלת את אמא: "אמא, למה העולם זז אחורה?"
ואמא אמרה שזה לא העולם שזז אחורה,
אלא אנחנו זזים קדימה יחד איתו אבל קצת יותר מהר,
ופתאום הבנת שאת באמת נמצאת בתוך רכבת, ופתאום הבנת מה זאת
רכבת.
.
עם הזמן, התחלת לעבור לקרונות אחרים
אמרו לך שילדים גדולים צריכים להיות שם
אבל את תמיד הרגשת שהמקום שלך הוא בקרון שזרקו אותך אליו לפני
המון שנים.
אז עברת קרון ועוד קרון ועוד קרון...
ומידי פעם הסתכלת שוב בחלון וחלמת על העולם שמעבר
ואז הסתכלת מהחלון כלפי מטה
וגילית שבעצם הרכבת כבר לא נוסעת על האדמה
אלא על מסילה שנמצאת באוויר
ופחדת...
כל כך פחדת ליפול
כל כך פחדת מהגובה
שהחלטת שאת נשארת ברכבת לנצח.
ואז ראית שאנשים ברכבת מתחלפים
ותהית בינך לבין עצמך איך הם מתחלפים אם הרכבת נוסעת על מסילה
שנמצאת באוויר.
אז קראת להם סופרמן,
ודמיינת את הגלימה האדומה שלהם מתעופפת באוויר יחד עם האות S
שכתובה להם על החזה.
ואז אמרו להם שהם בני אדם בדיוק כמוך- הם לא יכולים לעוף.
אז התבוננת
התבוננת במשך שעות ובמשך ימים
ולא גילית שום דבר
הרכבת לא עצרה אפילו פעם אחת!
אז החלטת לעקוב אחרי האנשים עם המזוודות
ובאמת כך עשית
הלכת אחריהם כל פעם רק חלקי דרכים
כדי שחלילה וחס לא תאבדי את הדרך
ואז יום אחד גילית שיש קרון שכל האנשים עם המזוודות נפגשים שם
ועמדת מרחוק והסתכלת
ואחרי כמה זמן ראית שהוא מתנתק מהרכבת
ועובר לנסוע על מסילה אחרת!
ואמרת לעצמך
את זה- אני לא יכולה לעשות
אנשים כמוני נשארים באותה רכבת כל החיים
כי אנחנו לא יודעים לאן הקרון ההוא נוסע
והרכבת שלנו נוסעת על אותו מסלול ודאי כבר שנים,
וחוץ מזה- את הרכבת שלנו אנחנו מכירים.
אז פשוט נשארת ברכבת שלך באותו קרון
והתייסרת בינך לבין עצמך שאת לא מאלה שעוברים קרונות
ובטח שלא- לא מאלו שעוברים רכבות.
והזמן עבר...
אבל אצלך בעולם הוא עמדת מלכת.
עד שהקרון נהיה כבר לא נעים
נהיה חנוק, נהיה אפל
ואולי הוא תמיד היה ככה, אבל פשוט לא שמת לב.
אז החלטת גם את.
לעבור לרכבת אחרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"תן לו בראש"


הנחיות חופשיות
לשימוש במסמר


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/2/16 7:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן יעקוב

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה